עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

החיים הם סערה, סערה של רגשות, לפעמים אני הולכת לאיבוד בתוכה , לפעמים הסירה שמצילה אותי מלטבוע בסערה נשברת ואז אני כותבת ,כותבת כדי לבנות לעצמי סירה חדשה, כותבת כי על גבי שחור ולבן הכל נהיה ברור יותר.
החיים הם סערה, וכולנו לכודים בה...
חברים
ילדאישInvisble girlSurvivesIM ALVenus

סליחה אמא...

07/07/2019 23:07
broken wings

אמא אני לא מבינה את זה, לכל מקום שאני הולכת אני מתארת אותך בתור המלכה של החיים שלי,

אני רק רוצה לגרום לך להיות גאה בי, אז ראבק איך אני נכשלת בזה,

אני מצטערת שאני מפשלת שוב ושוב, אני מצטערת שאני לא בת מספיק טובה בשבילך

אני מצטערת שאני מאכזבת אותך, אני מצטערת שאני ילדה מטומטמת שמכעיסה אותך,

אבל אני הכי מצטערת שאני לא מבינה את זה,

למה לא משנה מה אני אעשה, זה אף פעם לא ירצה אותך

למה אני תמיד אחשב כפחות טובה בעינך, אני לא הנכדה המועדפת אצל אף סבא וסבתא,

אני גם לא הילדה המועדפת בבית , אני מבינה את זה, אחי הגדול טוב יותר זה מקובל אלי.

אבל זה לא אומר שאני שווה פחות, אז מה אם אני פחות שמחה ממנו, חשבת שהוא שמח כי הוא טוב לו? 

כי הוא מרגיש שהוא שווה משהו שיש לו ערך, בעוד אני מחפשת ימים ולילות אחר המשמעות שלי והחשיבות שלי.

ואת כל פעם מחדש כועסת עלי, כי כשצועקים עלי אני מרימה את הקול בחזרה, 

כי כשלא מקשיבים לי אני מתעצבנת, כי את תמיד חייבת להיות צודקת, למה אמא?

למה אני צריכה להרגיש לא בנוח מכיתה ו' לבקש ממך דברים, אז בכיתה ו' הלכתי כבר לחפש עבודה,

 בתירוץ לשאולים זה שעשיתם מספיק ושאתם לא אמורים להוציא את הכסף שלכם על השטויות שלי מה שנכון, 

אבל גם שאני עובדת ומרוויחה את הכסף בכוחות עצמי זה לא בסדר, 

כי כל מה שאני אי פעם ארצה לקנות מהכסף שלי זה יהיה שטויות קניתי מחשב זה שטויות, 

קניתי תיק לבית ספר שטויות, קניתי לי נעליים שטויות, ציוד ציור שטויות, אני שטות אחת גדולה וזהו.

למה אני אף פעם לא אהיה טובה מספיק, למה לא משנה מה אני אעשה זה לא יהיה טוב.

אני לא מבינה את זה, אני באמת לא מבינה את זה.

רבת איתי לפני כמה ימים, ניתקת את השיחה באמצע כי "צעקתי עליך" ואחרי זה התעלמת ממני במשך יום שלם,

 אחרי שחזרת מהעבודה לא קיבלתי שלום או משהו וכשבאתי להגיד לך שלום לא קיבלתי יותר מפרצוף חמוץ ושלום בחזרה.

אני מבינה שיש לך ימים קשים בעבודה, ושמעצבנים אותך, אבל אני לא מבינה איך העצבים מגיעים עלי.

אני מרגישה שאני צריכה ללכת בזהירות ולחשוב לפני כל מילה שבע מאות אלף פעם, כדי שלא תתעצבני עלי, 

ואז את עוד מתפלאת למה אני לא פותחת את הלב שלי בפניך..

הלב שלי שבור, הביטחון העצמי שלי מרוסק, אני שונאת את עצמי את הפנימיות שלי ואת החיצוניות שלי,

 אני לא יודעת מי אני, מה אני, אני פאקינג אבודה.

עם גוף פצוע אני מחפשת טיפה קטנה של אהבה.

ואני לא יודעת איך זה מצטייר אבל שלא תטעו קיבלתי את אמא שלי במתנה, 

זכיתי לקרוא לה אמא שלי, היא מדהימה, היא בן אדם מיוחד ואני אוהבת אותה יותר ממה שאני אי פעם אוהב את עצמי.

אבל לזה כואב לי, כואב לי לחטוף צעקות על בסיס יום יומי מבן אדם שאני כל כך מעריכה ומנסה לא לאכזב.

כואב לי.

אני מצטערת אמא, מצטערת שאני לא טובה מספיק.

את לא תקראי את זה אף פעם, כי המערכת יחסים בנינו גרועה,

אבל אני באמת אוהבת אותך, אני באמת מצטערת שאני לא מספיק,

סליחה אמא...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כתבתי את זה לפני כמה זמן, המצב השתפר לא בהרבה אבל השתפר.

אני בכל זאת רוצה לשתף את זה פה.

לילה טוב (:

ArixxxIM ALילדאיש
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
משפט אהוב
אתה לא יכול לירות במישהו ואז לבקש סליחה ולהגיד שלא התכוונת, אם לא התכוונת לפגוע למה היה לך רובה מההתחלה? אתה יכול להגיד שזה בשביל הרתעה אבל אם אתה רוצה רק להרתיע למה היה לך כדורים ברובה? אם לא רצית לפגוע בתכלס לא היית עושה את זה