אז זה קל כי זה פשוט להתלונן

אז נתנו לנו משימה, לכתוב על בעיה שמפריעה לנו.

ותוך כדי שהמורה מסבירה מה דרישות העבודה, הכיתה מדברת מרעישה

ואני שקטה קשובה חלקית למורה ויותר למלחמת הרגשות והמחשבות שיש בתוכי,

כל המילים שמנסות למצוא דרך לצאת מתוכי, כל המחשבות שמחפשות דרך לצאת מראשי,

עכשיו על פניו זה קל, כי מי לא אוהב להתלונן,

העולם מלא בבעיות שאיש לא מנסה או יודע איך לתקן,

אז מה אתם מצפים, כל מה שאתם עושים זה להציף אותנו בבעיות

לא לחפש פתרונות, לא לחפש תשובות לכתוב על בעיות,

אז זה קל כי זה פשוט להתלונן,

כי לא הגענו לחלק הקשה שזה לתקן,

דילגנו עליו לא לקחנו אותו בחשבון,

הוא לא עבר לאף אחד בראש לפני שהוא הלך לישון,

כי דיברו איתנו על בעיות, ועל מה מפריע בחברה, בסביבה בעולם

ואף אחד לא אמר לנו תחשוב על פתרון לאחד לכולם

אז שתקנו והתלוננו והמשכנו להתלונן, לקחת חלק במשחק הזה

אני לא רוצה לקחת חלק במשחק, אני לא רוצה לשבת שעות

לכתוב רשימות עם אינספור בעיות, כי זה קל תנסה למצוא משהו אחד רע ותמצא יותר מידי

אז הפסקתי, ואת מה שכתבתי עכשיו בחרתי להקריא במקום,

לא כי אני מזלזלת במשימה אני פשוט רוצה פתרון ולא רק בעיה,

כי מי לא אוהב להתלונן זה פשוט

אבל צריך גם לתקן אחרת זו סתם טיפשות,

לא שאני מורידה מכבודך או מערכה של המשימה

אני רוצה שתעצרו שניה ותקשיבו לדקה

העולם מלא בבעיות זה מובן כי כל אחד עם רשימה

אבל בפרק הזמן הקצר הזה שאני חיה בו למדתי דבר אחד או שנים ,

אני לא רוצה להתלונן אני רוצה להציג לכם את זה בתור  בעיה ופתרון

אז כשהלכתי לישון חשבתי על כמה פתרונות כדי להרחיק מאיתנו את הבעיות

אבל הם לא היו טובים מספיק, כי שמעתי אותכם מתלוננים,

אף אחד לא רצה לפתור את זה, דיברתם על קצבות לנכים וכששאלו אותכם מה אתם חושבים אז שתקתם ואמרתם שזו המציאות ושזו טעות, אבל לא הצגתם פתרון

אותו דבר גם כשדיברתם על המצב בדרום, ואולי אתם צודקים וזה לא המקום לדבר

רציתי שאני אתלונן אז הנה התלוננתי בין השורות,

ולמי שלא הבין ביקרתי אותנו, המשתתפים

מי שרצים בשנייה שמבקשים מהם להתלונן וחוזרים עם רשימה של בעיות

מי ששכח שעם כל זה יש גם פתרונות

אז אולי לא כל הפתרונות יעבדו ואולי לא כולם נכונות

אבל היי אתם לא חושבים שווה לנסות.

ולמי שקשה כי אין פה שום תלונות אז הנה מקבץ של תלונות ששמעתי היום:

"המצב בדרום איום ונורא", " באמת שזה לא פייר כי לא היה לי זמן" , " נו באמת תזוז מהר יותר", "איזה חום", " את כל היום שלי אני אבזבז פה בתור" , " סליחה אדון אתה יכול לדבר יותר בשקט בטלפון" "והיי אתם שם מאחור פחות דיבורים יותר הקשבה" " נו באמת 36 ילדים בכיתה שלא מסוגלים לספק לי תשובה" , "המחירים בשמיים צריכים הנחות" "נו באמת מה כבר אפשר לצפות ממנה" "תיישרו את הגב, תסתכלו על הלוח ותשבו בשקט" " איזה מבאסת, מי הרשה לה בכלל לבוש את  החולצה כאילו שיאו כאילו דה מה נראה לה מה עבר לה בתת מודע" "הם לא חושבים שצריך להגדיל את המדרכה" "איזה מנאיק המכור לא הסכים לוותר לי על שנקל" "נו מה הבעיה שלך להלוות לי כסף" "אוף נמאס כבר כל יום שומעים את הסיפור הזה שיתבגרו"

ויש עוד הרבה אבל תכלס תשתקו.

כי זו עובדה קלה, תכלס מי לא אוהב להתלונן

לא צריך לאמץ את עצמך ולחשוב על פתרונות על איך לתקן

כי העולם שובר זו המציאות

מה אני יכולה לעשות בתור תלמידת חטיבת ביניים בת 15

ואתם טועים כי העתיד נמצא אצלנו כשנהיה אחרי הפוליטיקאים שיש עכשיו ישתייכו לדפי היסטוריה ואנחנו ניהיה הדור החדש מי שאמור לתקן ולשנות.