אתם יודעים מה הרגשה הכי חרא שיש?
ההרגשה הכי חרא שיש זה שאתה נושם ואתה מרגיש כאילו אתה מבזבז את האוויר בשניה שאתה עושה את זה.
זה שאתה מדבר ואתה חושב כמה מה שאתה מדבר לא חכם או מתקרב להיות משהו חשוב.
זה כשאתה מדבר עם מישהו וכל מה שאתה יכול לראות זה רק כמה אין לו כוח להקשיב.
ההרגשה הכי חרא בעולם זה לרצות להיות אתה אבל בפועל לעשות משהו אחר.
זה לרצות להאמין באמת שאתה שווה משהו וכל פעם מחדש מביאים לך הוכחות חותכות למה אתה לא.
זה להסתכל במראה כל בוקר בתקווה לראות מישהו שאתה אוהב ולקבל שוק שאתה מבין ומגלה שלא.
זה להיכנע כל יום מחדש למילים, זה להרגיש מאוים בין יריות של קללות.
זה לפחד להיות מי שאתה משלל סיבות,
זה לפחד להיות אמיתי,
זה לפחד להוריד את המסכות שלך,
זה לפחד להאמין בעצמך שאתה אשכרה שווה משהו כי אתה יודע שבשניה שאתה תרגיש ככה מישהו יסביר לך למה התחושה שלך שגויה.
זה להסתכל למישהו בעיינים לראות כמה הוא לא מעריך אותך, רק לפי המבט לראות כמה הוא משקר לך...
זה לשמוע שוב ושוב את המילים אני פה בשבילך ולדעת כמה הן שיקריות,
זה להישען על משענת שלא קיימת,
זה לדבר עם אנשים שרק מחכים שהשיחה תעבור אליהם,
זה לחשוב שלמישהו אכפת ממך ולגלות שהוא סתם שיקר.
הרגשה הכי חרא בעולם זה שעם החבר הכי אמיתי שלך אתה עדיין לא יכול לדבר,
שאתה קם בבוקר ומתפלל שהיום יהיה אחר שהוא יהיה עם פחות קללות, פחות הצקות, שאולי תיהיה בדיכאון פחות עמוק.
ההרגשה הכי חרא בעולם היא לדעת שאתה צריך מישהו שיהיה שם,
ואתה פשוט לא מסוגל לבקש ממישהו להיות התמיכה שלך, כי אתה לא רוצה לגרום לאנשים סבל אז אתה שותק,
אומרים לך שאתה פוגע בכולם אז אתה שותק וזה קשה ומסובך ואלף ואחד דברים שונים,
אבל אתה לא יודע מה לעשות כי אלה החיים.
אתה כל יום מחדש מתפלל שהיום ישתפר או שזה יגמר ,
"מה שלא הורג אותך מחשל אותך" נכון?
לפעמים זה מרגיש שהאופציה הראשונה עדיפה,
כאילו האופציה השניה לא באמת קיימת, סתם משפט מטומטם כמו "שיהיה בסדר "....
לא חושבת שיש הרבה אנשים רעים בעולם, לא חושבת שמי שגורם לי להרגיש ככה הוא אחד מהם.
אני רק חושבת שהלוואי שמישהו ממי שקורא את זה עכשיו יבין שאני עומדת להישבר,
הלוואי שמי שקורא ידבר ולא סתם יקרא את זה ויתעלם זה כל מה שאני צריכה עכשיו חבר,
שמישהו יראה שאכפת לו באמת.
ונמאס לי לבכות אז אני אפסיק לכתוב לעכשיו.
פשוט מרגישה חרא תחושה עוד יותר חרא לדעת שאין באמת סיבה לתחושה הזו,
ושאת לא יכולה לעשות כלום כדי להעלים את התחושה הזו,
כי זה לא תלוי בך זה במחשבות המעוותות שלך.
ועם כל כך הרבה מילים את כבר לא מצליחה לזהות מי אומר אמת ומי אומר שקרים וכזבות,
בבקשה שאחד ממי שקורא את זה יהיה דובר אמת
כשהוא יגיד שאכפת לו
וזה כל מה שאי פעם ארצה או אבקש...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר קטן :
עוברת עלי התקופה הכי חרא בחיים שלי במשך זמן די ארוך,
את זה כתבתי לפני יומים והעלתי את זה לסטורי (לקלוז פרינדס) באינסטגרם
עם כל הטמטום שבדבר אבל הרגשתי צורך שהחברים הקרובים שלי יבינו את זה
ואחת הבינה, והיא עוברת איתי והיא המשענת שלי לאורך כל הזמן הזה מהחופש הגדול כבר
אני יודעת שהיא תקרא את זה, אז רק רציתי להגיד (אם לא אמרתי מספיק) תודה...
לפעמים כל מה שבן אדם צריך כדי לא להישבר זה מישהו שיאוהב אותו ללא תנאים,
יאמין בו כשהוא כבר הפסיק להאמין בעצמו, יקרא אותו בלי מילים רק לפי המבט בעיינים
והיא עושה את זה כל פעם מחדש אז תודה לך על זה....
;){kind=link}