אני רוצה לאהוב כיאלו אי אפשר להיפגע
להיות בן אדם טוב כאילו לא קיים רוע
להאמין כאילו לא קיימת אכזבה
לחלום כאילו אין גבולות
להיות אני כאילו לא קיימות הגדרות.
הלוואי שזה היה פשוט כל כך
הלוואי שזה היה כל כך נוח וקל
היום כדי להיות מי שאתה אתה צריך לעבור מסע כולם עוברים אותו
אבל יש כאלה שאחרי שהם עוברים אותו הם שוכחים
שוכחים את כל הקושי ומתחיל להקשות על המסע של אחרים
רוב מי שפוגע היה פעם נפגע
רוב מי שמנסה לגרום לך להרגיש רע גם לו רע
רוב מי שמנסה להוריד אותך למטה נמצא במקום נמוך יותר וחשוך יותר ממך
אחרי הכל אי אפשר להוריד מישהו למטה אם אתה נמצא מעליו
כל מי שאין לו ביטחון עצמי מוריד לך את הביטחון
אנשים עם ביטחון עצמי לא צריכים שלך לא יהיה ביטחון כדי להרגיש בטוחים....
אבל בתכלס, בסוף של הדבר כולנו צריכים להבין את אותו הדבר
תנו לי לבשר לכם 2 חדשות
החדשות הרעות : שום דבר לא נמשך לנצח.
החדשות הטובות: שום דבר לא נמשך לנצח.
כשרע לנו קשה לנו לראות את הסוף,
אנחנו מחכים לסוף שיגיע אבל זה מרגיש לנו כמו נצח
וכשטוב לנו אנחנו לא רוצים לראות את הסוף,
אנחנו רק רוצים שזה ימשך עוד ועוד
בשני המקרים זה יסתיים,אני לא יודעת מתי אבל זה יסתיים...
וכשנצליח ליישם את זה ואני כותבת נצליח כי גם אני עוד לא מצליחה ליישם את זה אנחנו נהיה מאושרים...
החיים שלנו הם מתנה
לא משנה כמה רע לנו באותו רגע יש יותר נורא,
אנחנו צריכים לעצור את עצמנו ולשואל
אם זה באמת שווה את זה?
את כל הכעס, את כל הכאב
זה באמת שווה את הדמעות?
את הרצון להיעלם מפה?
את השנאה העצמית, זה באמת שווה את זה?
החיים שלנו זה שעון חול שהחלק העליון שלו מעורפל
אף אחד לא יכול לדעת עוד כמה גרגרי חול נשארו לו
אי אפשר לדעת ובגלל זה צריך לחיות את החיים
לא להתקיים אלא לחיות ויש הבדל
ההבדל הדק הזה זה הבדל בין חיים אומללים לחיים מאושרים
אתה לא יכול לחיות ולהיות אומלל זה לא עובד ככה...
;){kind=link}