מול החלון יושבת וכותבת קטעים
רוצה לכתוב על אהבה אבל לא מצליחה להגדיר אותה
רוצה לכתוב על אמת אבל לא מצליחה למצוא אותה
רוצה לכתוב על שמחה אבל לא זוכרת איך זה מרגיש
רוצה לכתוב, רוצה למלא דפים על קטעים שמחים ומאושרים
רוצה לכתוב, רוצה למלא מחברות על קטעים שנותנים מוטבציה
רוצה לכתוב, רוצה למלא מדפים עם קטעים חיובים
רוצה לכתוב, רוצה להיות אמיתית, לצעוק את הצעקה
רוצה לכתוב, רק לכתוב כל יום כל דקה כל רגע פנוי
רוצה להוציא דף ועיפרון בבוקר ולפני שאני הולכת לישון
רוצה לכתוב אמיתי, רוצה לכתוב על מי שאני
ולכן יוצאים לי קטעים על כאב, על חוסר ביטחון
יוצאים לי קטעים על צביעות, על חוסר אמון
אני רוצה לצועק את האמת שלי
אבל אני לא יכולה
אני רוצה לצועק אני כאן תקשיבו לי
אבל אני נשארת אילמת כשמדובר בהרגשה
אני רוצה לצועק אבל במקום זה צועקת בכתיבה
אני כאן, אני אכתוב כאן
המקום הזה חסר לי, המקום לשתף את התחושות
המקום הזה חסר לי, המקום להיות מי שאני
המקום הזה חסר לי ואני מקווה שהבלוג ימלא את החסר
שבת שלום



